(א)לַמְנַצֵּ֬חַ׀לִבְנֵי־קֹ֬רַחמִזְמֽוֹר׃ א(ב)שִׁמְעוּ־זֹ֭אתכׇּל־הָעַמִּ֑יםהַ֝אֲזִ֗ינוּכׇּל־יֹ֥שְׁבֵיחָֽלֶד׃ (ג)גַּם־בְּנֵ֣יאָ֭דָםגַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁיַ֝֗חַדבעָשִׁ֥ירוְאֶבְיֽוֹן׃ (ד)פִּ֭ייְדַבֵּ֣רחׇכְמ֑וֹתוְהָג֖וּתלִבִּ֣יתְבוּנֽוֹת׃ (ה)אַטֶּ֣הלְמָשָׁ֣לאׇזְנִ֑יאֶפְתַּ֥חבְּ֝כִנּ֗וֹרחִידָתִֽי׃ (ו)לָ֣מָּהאִ֭ירָאבִּ֣ימֵירָ֑עעֲוֺ֖ןעֲקֵבַ֣ייְסוּבֵּֽנִי׃ (ז)הַבֹּטְחִ֥יםעַל־חֵילָ֑םוּבְרֹ֥בעׇ֝שְׁרָ֗םיִתְהַלָּֽלוּ׃ (ח)אָ֗חלֹא־פָדֹ֣היִפְדֶּ֣האִ֑ישׁלֹא־יִתֵּ֖ןלֵאלֹהִ֣יםכׇּפְרֽוֹ׃ (ט)וְ֭יֵקַרפִּדְי֥וֹןנַפְשָׁ֗םוְחָדַ֥ללְעוֹלָֽם׃ (י)וִיחִי־ע֥וֹדלָנֶ֑צַחלֹ֖איִרְאֶ֣ההַשָּֽׁחַת׃ (יא)כִּ֤ייִרְאֶ֨ה׀ חֲכָ֘מִ֤יםיָמ֗וּתוּיַ֤חַדכְּסִ֣ילוָבַ֣עַריֹאבֵ֑דוּוְעָזְב֖וּלַאֲחֵרִ֣יםחֵילָֽם׃ (יב)קִרְבָּ֤םבָּתֵּ֨ימוֹ׀ לְֽעוֹלָ֗םמִ֭שְׁכְּנֹתָםלְד֣וֹרוָדֹ֑רקָרְא֥וּבִ֝שְׁמוֹתָ֗םעֲלֵ֣יאֲדָמֽוֹת׃ (יג)וְאָדָ֣םבִּ֭יקָרבַּל־יָלִ֑יןנִמְשַׁ֖לכַּבְּהֵמ֣וֹתנִדְמֽוּ׃ (יד)זֶ֣הדַ֭רְכָּםכֵּ֣סֶללָ֑מוֹוְאַחֲרֵיהֶ֓ם׀ בְּפִיהֶ֖םיִרְצ֣וּסֶֽלָה׃ (טו)כַּצֹּ֤אן׀ לִ֥שְׁא֣וֹלשַׁתּוּ֮מָ֤וֶתיִ֫רְעֵ֥םוַיִּרְדּ֘וּבָ֤םיְשָׁרִ֨ים׀ לַבֹּ֗קֶר [וְ֭צוּרָם] (וצירם) לְבַלּ֥וֹתשְׁא֗וֹלמִזְּבֻ֥ללֽוֹ׃ (טז)אַךְ־אֱלֹהִ֗יםיִפְדֶּ֣הנַ֭פְשִׁימִֽיַּד־שְׁא֑וֹלכִּ֖ייִקָּחֵ֣נִיסֶֽלָה׃ (יז)אַל־תִּ֭ירָאכִּֽי־יַעֲשִׁ֣ראִ֑ישׁכִּי־יִ֝רְבֶּ֗הכְּב֣וֹדבֵּיתֽוֹ׃ (יח)כִּ֤ילֹ֣אבְ֭מוֹתוֹיִקַּ֣חהַכֹּ֑ללֹֽא־יֵרֵ֖דאַחֲרָ֣יוכְּבוֹדֽוֹ׃ (יט)כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹבְּחַיָּ֣יויְבָרֵ֑ךְוְ֝יוֹדֻ֗ךָכִּי־תֵיטִ֥יבלָֽךְ׃ (כ)תָּ֭בוֹאעַד־דּ֣וֹראֲבוֹתָ֑יועַד־נֵ֝֗צַחגלֹ֣איִרְאוּ־אֽוֹר׃ (כא)אָדָ֣םבִּ֭יקָרוְלֹ֣איָבִ֑יןנִמְשַׁ֖לכַּבְּהֵמ֣וֹתנִדְמֽוּ׃
נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א‹ר4› פרשה פתוחה
ביַ֝֗חַד א=יַ֝חַד (השמטת נקודת הרביע)
געַד־נֵ֝֗צַח א=עַד־נֵ֝צַח (השמטת נקודת הרביע)
E/ע
ילקוט שמעוני
הערותNotes
(ב)למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים – אין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. האזינו כל יושבי חלד זו הארץ ולמה נקרא שמה חלד שפניהם של רשעים מעלה חלודה בגיהנם לעתיד, ומי הם גם בני אדם.
(ג)גם בני איש – מהו בני אדם אלו בני אברהם שנקרא אדם שנאמר האדם הגדול בענקים, ומי הם בניו של ישמעאל ובני קטורה, גם בני איש אלו בניו של נח שנקרא איש נח איש צדיק תמים היה וגו׳ אלו עובדי אלילים העתידים לירד לגיהנם.
יחד עשיר ואביון – עשיר בתורה ואביון בתורה עשיר זה דואג ואחיתופל שהיו ראשי סנהדראות והם יורדים לגיהנם, ואביון בתורה שהיה בידו ללמוד ולא למד, לפיכך אמרו בני קרח הואיל והוא כך מתן שכרה של תורה פי ידבר חכמות בחכמות של תורה, והגות לבי תבונות תבונות של תורה, אטה למשל אזני משלה של תורה.
האזינו כל יושבי חלד – רבי אחא בשם ר׳ אבהו ורבנן חד אמר למה מושל כל באי עולם לחולדה לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מחולדה, וחד אמר מה חולדה זו גוררת ומנחת ואינה יודעת למי מנחת כך כל באי עולם גוררין ומניחים ואין יודעין למי מניחין יצבור ולא ידע מי אוספם.
(ו)